כל כמה שנים מחליפים לנו רכב במסגרת העבודה של אבא שלי. אז לרוב אנחנו מתייחסים אליו כאל כלי תחבורה, ללא כל חיבור רגשי, כי הרי זה לא רכב של המשפחה ומחליפים לנו אותו כל כמה שנים. לפני כמה חודשים אבי עזב את עבודתו והחליט שהוא רוצה לקנות רכב שישרת את המשפחה לטווח רחוק יותר. הוא התלבט איזה רכב מתאים לנו למשפחה, במיוחד לאור העובדה שאח שלי מתחיל ללמוד נהיגה ויהיה זקוק לרכב שיהיה לו קל להתאמן עליו בנהיגה ואני אמורה להתחיל את שיעורי הנהיגה עוד שנה. אבא שלי רכב לקנות רכב שיהיה מרווח ונוח ושיהיה לו קל לעבור בו למושב שליד הנהג וללוות אותנו בזמן שאנחנו ננהג.
דוד שלי הוא בעל סוכנות רכב אז כל נושא ההתייעצות היה הרבה יותר פשוט משום שיש בן משפחה שמבין כמקצוען בנושא הרכבים. אבא שלי ניגש אליו לסוכנות וסיפר לו שבכוונתו לרכוש רכב חדש. "פורד פוקוס" אמר דוד שלי. מבלי לחשוב פעמיים. אבא שלי הביט בו במבט תמוה: "פורד פוקוס?". "כן כן , פורד פוקוס" חזר דוד שלי שוב. הוא הסביר שמדובר ברכב בטיחותי במיוחד ומאוד נוח. הוא אמר שגם הוא קנה פורד פוקוס לפני שנה והוא כל כך מרוצה שכל אדם שמתלבט הוא מפנה אותו מיד לקנות אותו.
אבא שלי הסתובב קצת באולם התצוגה על מנת להתרשם מהרכבים השונים ובינהם הפורד פוקוס. הוא התלבט משום שמעולם לא נהג בו ולא הכיר אותו אז דוד שלי סיכם איתו שבסוף שבוע הם יפגשו על מנת שאבא שלי יוכל להתנסות בנהיגה על הרכב והוא ייווכח לבדו שמדובר בחוויה נהדרת ונוחה במיוחד, כך שאפילו מי שיושב מאחורי הנהג והמושב שליד הנהג נהנה מהנסיעה ולא חש בחילה. עוד הוסיף דוד שלי שבגלל שהרכב מאוד מרווח מבפנים אין בעיה לשבת חמישה אנשים ברכב ולא מרגישים כאילו יושבים אחד על השני. בקיצור: הרכישה החדשה המומלצת. אבא שלי היה סקפטי אבל אמר שאחרי הסוף שבוע יחליט.
